​

כמה אפשר להיות מול המסכים?

"הם חוזרים מבית הספר רצים ישר למחשב, אני מגיעה הבייתה כולם מול הנייד.

מתסכל ,ממש מתסכל. נמאס לי לריב איתם בכל פעם מחדש בכדי לקבל את תשומת לבם".

המאבק המתמיד מול הילדים בכל זמן פנוי שלנו איתם והתקשורת השלילית מולם נובעת מכך שלנו ההורים קשה  להתמודד עם המציאות החדשה במאה ה21.

הטענה העיקרית שההורים מביעים במפגשים איתי הן בקבוצות הן בטיפולים פרטניים הנו עניין הבין -דורי. בדורות הקודמים  ועד הדור של ההורים הנוכחיים עניין של השקעה בזמן הייתה בקריאת ספר בלמידה ואילו היום הילדים שלנו הפכו להיות "בטטה מולטימדיה". רובצים מול הטלוויזיה מול המחשב

מנהלים תקשורת מול מסכים. כמעט ולא נפגשים עם חברים .

הם מנהלים יחסים מול דמויות שרצות ומקפצות במשחק מחשב.

חלק מהתפיסה שלנו כהורים את הילדים שלנו ,הנה מהעובדה שאנחנו ההורים לא כל כך מבינים או יודעים או מתעניינים במה הילדים שלנו עושים מול המחשב\הנייד\טאבלט.

הקושי שלנו כהורים להתמודד עם הבחירה של הילדים שלנו. נובעת מהתפיסה שלנו כהורים לגביי המושג "זמן מסך".

זהו מושג שאנו לא משתמשים בו לרוב כיום .למעשה הוצאנו אותו מהלקסיקון שלנו.

היות והמסך בחיי ילדנו ובחיינו שלנו הפך להיות אינטגרלי מחיי היום יום שלנו.

הורים מספרים , שחלק מן  הקשיים שלהם  כהורים בתפיסה שלהם את המסך נובע מכמה תחומים שהם לא מצליחים לגשר.

1.בתחום החברתי-החשש שלנו שהילדים שלנו לא  רוכשים קישורים חברתיים, נמנעים מאינטראקציות חברתיות ויוצרים תקשורת מצומצמת.

2.בתחום הפיסי- הילדים נמצאים במקום אחד מול המסך. ולא מבצעים פעילות פיזית למעט הפעלת האצבעות בשלט\מקלדת.

3.בתחום הקוגניטיבי- זהו חשש שלעיתים משפיע עלינו כהורים על ההתנהגות שלנו ועל יכולת השיפוט שלנו מול הילדים .אנחנו לא מודעים להשפעה של התכנים על המוח של ילדנו. אנחנו חוששים מהשפעות שליליות,מ"ניוון" פעילות מוחית של הילד שלנו. ושאינו מפתח את התחום היצירתי שלו.

4.שליטה בתכנים-חוששים ובצדק רב, מחשיפה לתכנים  לא מתאימים לגילם.

מה אנחנו יכולים לעשות?

החשוב ביותר הוא למקד את הקושי שלנו  ולמקד מה מטריד אותנו על מנת שנוכל להגיב נכון.

1.תלמדו את המשחקים- תשקיעו זמן בלמידה וחקירה של המשחק. כן, גם לדעת איך לשחק בפורטנייט או במיינדקאפט צריך מיומנות. חשוב שתחברו לעולם

2.לבחון עם הילד את המשחק שהוא בוחר או התוכנית .לא לצאת בהצהרה גורפת שכל המשחקים אינם חינוכיים ואינם טובים. לתת הסברים מנומקים מדוע משחק מסוים לא מתאים .ולהמעיט באמירה "ככה החלטתי " .ילדים הגדלים המאה ה21 מבקשים הסברים על מנת שיוכלו לספק את הצורך שלהם.

3.אם המשחק הנו משחק רשת עם חברים , לחדד אתו את כללי המשחק(ללא קללות,ללא התבטאויות לא לגיטימיות).לברר מול מי הוא משחק.

4.חלוקת זמן בין האחים והמסכים. על מנת לאפשר לכל הילדים בבית להשתלב או למצוא את הזמן שלהם מול המסך. ותאום זמן לפני או אחרי הפעולות הרגילות (שיעורי בית, ארוחת צהריים, ארוחת ערב ועוד)

על קצה המזלג,למה בכל זאת מסכים טובים לילדים שלנו?

ד"ר אייל דורון,חוקר,מרצה ומפתח חשיבה יצירתית. מצא שעפ"י מחקר בריטי שנערך בקרב 120 אלף בני נוער לגביי השהות שלהם מול המסכים ובמקביל את מצב האושר שלהם,תפקוד חברתי ופסיכולוגי.

ומצא שכמות זמן "אידיאלית" לתחושות חיוביות בקרב בני נוער עומד על 4 שעות ו17 דקות של זמן מסכים מצטבר ביום.

עוד חשוב שתדעו שנמצא במחקר שהזמן שהילד שלכם משתמש במסכים ובמשחקים נקשר ליצירת קשרים חברתיים (משחקי רשת),פיתוח יצירתיות, גילוי וסקרנות.

כאשר המחקר  מראה גם שמעבר ל4.5 שעות ביום חלה הידרדרות.

במחקר אחר מראה שבני 18 ומעלה (כולל אותנו ההורים) משתמשים בנייד יותר זמן מהילדים.

המחקר האמריקאי מראה  שהורים מבלים אותה כמות  של זמן מול המסכים כמו בני נוער. כאשר הטענה העיקרית שלהם שהזמן הנו לזמן עבודה. אך בפועל חלק מהזמן הוקדש להודעות טקסט משחקי ווידאו צפייה בתוכניות גלישה באתרים ובכל מדיה חברתית.

לסיכום,

אל תכנסו למאבקי כוחות, תלמדו את העולם, תתחברו אליו.

תכירו ביכולות ההוריות שלכם לצד הנאות משותפות עם הילדים .

ותזכרו שהילד לא באמת כל היום מול המסך.יש לו מסגרות חינוכיות שבהן הוא נמצא, חוגים שהוא משתתף בהם, אירועים כיתתים\חברתיים.

לעזור לו ללמוד לשלב את הכל כאשר המעורבות  ההורית שלכם הנה חובה.